פרשת "ויגש" פרק מ"ד.
שלום ילדים.
אני בטוח שגם אתם מתוחים
ורוצים לשמוע מה היה עם האחים
מה עם יוסף ובנימין ויעקב,
האם הסוף היה סוף טוב.
הבה נמשיך לקרוא בתורה
ונדע בדיוק מה קרה.
ובכן,
לאחר פרשת הגביע
שנמצא בתיק בנימין
פנה יהודה אל יוסף
וביקש רחמים.
סיפר על אביו הזקן המסכן
שהיה לו פעם בן
ואותו אויה אויה
טרוף טרפה אותה חיה...
סיפר יהודה ליוסף כי אביו
פחד לשלוח איתם את אחיו
את בנימין הצעיר הקטון
שמא יקרה לו בדרך אסון
והוא יעקב
ימות ביגון.
סיפר יהודה כי בגלל הרעב
לוקח בנימין איתם ועכשיו
מה יאמרו ליעקב?
אוי, כי המצב לא טוב.
ביקש יהודה מיוסף רחמים
שישלח חזרה את הבן בנימין
כי הוא יהודה לאבא הבטיח
על הילד להשגיח.
התחנן יהודה וביקש רחמים:
אני אהייה עבד במקום בנימין.
ויוסף שומע את כל הדבר
וליבו הנה נשבר.
ולא יכול להתאפק
גם לא יכול להתחזק,
ויקרא יוסף חיש: חיש
הוציאו מעלי כל איש
והנה כולם יצאו ועכשיו
הוא נשאר בחדר לבד עם אחיו.
אז,
פרץ בבכי גדול
בכה כל כך, בכה בקול,
בכי גדול עד השמים
אותו שמעו בכל מצרים.
שמעו כולם שמעו אוהו
הבכי בא עד בית פרעה.
ומתוך הבכי השוטף
אמר לאחיו:
אני יוסף!
ואתם, אתם אחי
אימרו, האם אבי עוד חי?
והאחים כה נבהלו
לדבר, הם לא יכלו.
אמר יוסף: אל תתעצבו
גשו אלי, בואו, קירבו
אל נא עכשיו יחרד לבבכם
כי מכרתם את אחיכם
הכל קרה מן השמים
השם שלחני למצרים
שאדאג לכולכם בימות הרעב
אל תצטערו עכשיו
מהרו נא אל אבי
שלום ממני להביא
ואימרו לו כי יוסף שליט במצרים
והכל נעשה מן השמים
אימרו לאבא שיבוא לכאן
ושלא יתעכב כי הרעב מסוכן.
ספרו לאבא מה רב כבודי
והביאו אותו שיהייה לידי.
אבא ובניו ובני בניו
צאנו ובקרו
כי גדול הרעב.
ולאחר שסיים להגיד דבריו
בכה יוסף ונשק לאחיו.
ופרעה שמע משמע אזניים
כי באו אחי יוסף למצרים
ונתן להם כבוד והאיר להם פנים
ואמר להם כי הנה הם מוזמנים
לבוא למצרים עם כל אשר להם
וכל טוב מצרים מוגש פה לפניהם.
וציוה פרעה לתת עגלות
צידה לדרך חליפות ושמלות
ויוסף על פי פרעה מצייד אותם לרוב
שילכו ויביאו את אבא יעקב
חמורים ואתונות עמוסי כל טוב
צידה לדרך לאביו האהוב.
ויבואו האחים אל אביהם
ובשורה טובה יש בפיהם:
עוד יוסף חי עוד יוסף חי
אך לא האמין יעקב
איי, איי...
אבל האחים דיברו וסיפרו
עוד יוסף חי אבא, הם אמרו
ויראה יעקב את כל העגלות
והוא שומע ורוחו מתחילה לעלות,
אם יוסף חי, ממש
אלך אליו הנה אגש
אם הדבר נכון אכן הוא
בטרם אמות ראה אראנו
ויסע ישראל וכל אשר לו
אל יוסף שבמצרים
ובדרך בבאר שבע
זבח זבחים להשם שבשמים
והשם דיבר אל יעקב אל תירא יעקב
רד למצרים ויהייה לך טוב.
בכל אשר תלך השם תמיד איתך
ואשימך לגוי גדול ותהייה לך ברכה.
ויבואו מצרימה יעקב וכל זרעו
אל הארץ שהמלך המולך בה הוא פרעה.
והנה מגיע הרגע הגדול
רגע מרגש מכל
יוסף עולה על מרכבתו
ואל אביו הנה יוצא
יוצא הוא לקראתו
ויפול על צוארו ויתרגש מאד
ויבכה יוסף ויבכה עוד ועוד.
ויעקב אמר: בני
הנה יכול למות אני
כי ניגשתי עד אליך
ורואה אני פניך
הא, הא אלוקי
האמנם, עודך חי!
ויוסף הביא אל פרעה את אביו
ויברך יעקב את פרעה במו פיו
ויוסף דאג לאביו ולאחיו
ונתן להם את המיטב
הושיב אותם באחוזה במצרים
וכילכל אותם ונתן להם לחם ומים
והרעב כבד והכסף נגמר
וכל ארץ מצרים בוכים כי רע ומר
אין כסף ובמה יקנו?
אמר יוסף, מקניכם לי תנו
ונתנו מקניהם חמוריהם וסוסיהם
ויוסף נתן לחם
להחיות נפשותיהם
וכשנגמר גם כל רכושם
מה עשו להחיות את נפשם?
מכרו את אדמתם וגם את עצמם
להיות עבדים לפרעה
תמורת לחמם.
ויוסף עושה חיל שבעתיים
קנה עבור פרעה את כל מצרים
ובני ישראל במצרים ישבו
גדלו התעצמו
פרו ורבו.
ומה ההמשך?
בשבוע הבא
נקרא ונלמד
בשמחה רבה.
וכעת כמנהגנו הקבוע
הנה לפניכם שיר השבוע:
העוד אבי חי?
ויוסף לא יכול להתאפק
ויתן את קולו בבכי
איי איי איי איי איי
איי איי איי איי איי
ויאמר אל אחיו:
אני יוסף
העוד אבי חי?
פזמון:
ואחיו, נבהלו, נבהלו
לדבר, לא יכלו לא יכלו
שפתיהם ננעלו ננעלו
כל חטאיהם
פתע צפו ועלו.