הדפס עמוד זה
חמישי, 04 אפריל 2013 09:39

005 בלוג מאתגרים את אימא .... 11.08.16

בס"ד                                                                                                               11.08.16     יום ה'   ז' באב תשע"ו



                                  לא רואה ממטר...  אלא אם כן מה שיש לראות ממש מוצא חן.

                     והפעם: מאתגרים את אמא.



היי!

          נו טוב, אני לא יכולה להתאפק עם הבלוג. נכון שרק לפני יומיים כתבתי פרק חדש וכמעט בטוח שקהל הקוראים הוא די קטן. בסדר, אין לי בעיה עם זה. גם רומא לא נבנתה ביום אחד. חוץ מזה תסתכלו על המילה: "קטן" אותיות : טנק. ומרגיש לי בטוח מאד עם הטנק הזה שבמילים אחרות הוא קהל קוראים קטן. בינתיים....אז אתמול כתבתי והנה אני שוב, כי בלוג זה כתיבה מהבטן, אי אפשר להחזיק את זה הרבה זמן.  אז מי שקורא, קורא. הקיצור זוכרים את הפרק על האופנוע? נראה לי שהזוג הצעיר שלי התלהב. עוד אין להם בראש ילדים ומשפחה אז הם מתלהבים מהחיים וטוב שכך. מקווה שמהר מאד יבינו מה זה באמת החיים. אז יום אחד היא כותבת לנו בקבוצה של הוואצאפ: " הטלפון לא בסדר אם תחפשו תדעו שאין לי איך לדבר. " כמה ימים אחרי זה היא שולחת תמונות עם נוף משגע .כולם מנסים לנחש: "איפה אתם?" לי היא כותבת "אמא אני בקפריסין"! מתחשבת בי שאני לא יכולה לראות את התמונות ולנחש איפה זה. מה, הם חיכו שאקפוץ לתקרה או מה? כבר הבטחתי בבלוג האופנוע שאני לוקחת נשימה.  הפעם לקחתי מים קרים בכוס גדולה עם הרבה קרח. ידעתי שקפריסין זה גם קפיצה ממצוקים ללגונה וגם מצנחי רחיפה ומיני אקסטרים. כשחזרו לארץ שאל אותי החתן אם כתבתי על זה בבלוג. הא, אמרתי לעצמי מאתגרים את אמא. מה נראה לו שעל כל דבר אכתוב? והנה הם משיגים את הצומי שלהם.  לא חמודי אין לי מה לכתוב. ואז הם מתלחשים מאחורי הגב שלי עם פה מלא חיוך ומתלבטים אם לספר או לא. אני יושבת בשקט. מתלבטת מה לקחת עכשיו במקום מים כי כבר כואבת לי הבטן מרוב מים קרים ואז היא אומרת: "אמא שלחתי מועמדות לאח הגדול והזמינו אותי לאודישן מה את אומרת?" מה אתם הייתם אומרים? אז יצא לי: "תעשי צחוק מעצמך לא ממני" והנה הם כבר זוכים שאני כותבת עליהם, אם זה נקרא לזכות. ואני מבינה שמאתגרים את אמא. הכי קטע הוא שאז אני הולכת לאמא שלי, שגרה מאחורי הקיר של הסלון שלנו, ומספרת לה על התעלולים של הצעירים. היא באמת יוצאת מדעתה. מה קורה להם? השתגעו לגמרי? ואני צוחקת. אריאלה, אני אומרת לעצמי גם את סוג של מאתגרת את אמא.  למה את מספרת לה?  מסכנה,  עכשיו היא לא תישן עוד לילה. וזהו,  הם נסעו ואני מילאתי דלי עם מים וחומר שטיפה בריח של נרקיסים,  חלצתי נעליים והחלטתי לשטוף את הבית. כי בא לי. דרך אגב,  ניסיתם פעם לשטוף בעיניים עצומות? חשבתי לעשות תכנית שקוראים לה "פרה עיוורת. " להזמין כל פעם מישהו אחר מהילדים שלי ומהנכדים,  לשים להם מסכה של פרה חמודה ולהטיל עליהם מטלות. כמו למשל: למיין את כל הניירת שהצטברה על השידה העתיקה בכניסה בלי לזרוק שום דבר חשוב.  לשטוף את הבית כשיש המון מכשולים בדרך, כמו נעליים שמישהו זרק,  חבל של הכלבה,  כל מיני דברים של מה בכך, למיין גרביים, להפריד כביסה לבנה וצבעונית, להכין עוגה כדי שיהיה לאבא משהו טעים לקפה אחרי "השלאפשטונדע" שלו. ולשמור על חיוך. טוב זה בראש שלי ככה אני מעסיקה את עצמי ביצירתיות ולא משתגעת מהשטויות שלהם. בסוף הם נסעו, כן כבר אמרתי אבל אני רוצה להוסיף שהם נסעו עם חיוכים וצחוקים ונשיקות והכי חשוב, ברכת הדרך מאימא. כן אימהות יקרות,  אם אתן שומעות וקוראות אותי עכשיו זה התפקיד האמתי שלנו. לחשוב טוב ולדבר עם בורא עולם. כאילו שיש משהו יותר טוב לעשות. וככל שנבין את זה מהר יותר יהיה לנו טוב בחיים. מה עוד להגיד לכם? כן אני מקבלת תגובות ושואלים אותי מאיין לי הכוח לצמוח, להרים ראש,  לקבל באהבה אז אם אתם רוצים לדעת עוד,  תזמינו אותי לערב סלון שלכם ותקבלו המון סיפורים... הא ועוד משהו, איך אני לא מתביישת לספר על השטויות של הילדים? טוב כי אני לא אוהבת לעטות מסכה של צדיקה ולשחק אותה שאצלי הכל הכי טוב והכי בסדר וכולם מחונכים להפליא.  זאת אני, מבטיחה עוד הרבה סיפורים רק מתפללת שהכל תמיד יהיה עם הפי אנד. להתראות לכם ותעזרו לי להגדיל את קהל הקוראים שלי.  הם לא יודעים שיש לי בלוג כזה שווה וסליחה על החוסר צניעות... זה סגנון הכתיבה בבלוג, מהיר ונשלף, בלי הגהה. אז תפרסמו וגם אתם תכנסו,  תציצו תמיד,  תראו אם יש חדש אולי הנושא שאדבר עליו יהיה בדיוק מה שאתם צריכים. ביי בינתיים.

                                                                                                              בשורות טובות

                                                                                                                               להתראות בפעם הבאה

                                                                                                                                                                              אריאלה סביר

נ.ב.

תמשיכו להגיב ממש כיף לקרא את התגובות שלכם.