בס"ד 15.08.16 יום ב' יא' באב תשע"ו
לא רואה ממטר... אלא אם כן מה שיש לראות ממש מוצא חן.
והפעם: איטליה.
היי לכם!
כן, אני מתכוננת. בעיקר נפשית. בדיוק בעוד חודש אני על המטוס למילאנו! לבד? מה פתאום, נראה לכם? הפעם אנחנו רביעייה: ענת איילת ויהודית הן המלוות שלי. הא, למה לא קובי? הפעם הוא בחר לשלוח אותנו ולהישאר בבית. ראיתם איזה בעל מפרגן? אני אומרת שאין דברים כאלה. אז בהתחלה זה עלה סתם כרעיון הזוי, ממתי אני נוסעת בלי בעלי? אבל הוא הפיח ברעיון הזה חיים והתחיל לתפור לנו חבילה. היו מי שהתלוצצו ואמרו שאנחנו רק מדברים. אבל צוחק מי שצוחק אחרון. אז נוסעים לשמונה ימים, בתי מלון שווים, אוכל כשר כמובן, רכב צמוד ואני מקווה כל כך שיהיה כיף. תארו לכם אישה עיוורת כמוני מגיעה לוונציה. מה כבר יכולה לראות שם? אז זהו, שאני מצדי כבר יכולה להיות מדריכת תיירים אם תרצו. איך? קראתי המון ספרים. בכלל אני בעד תהליכים. אם אחרים לוקחים את הנסיעה לאיטליה בתור קפיצה לחו"ל וזורמים, אז אני מתכוננת. כמו שאומרים: "לא רואה ממטר". אין לכם מושג כמה ספרים קראתי. רוצים שמות? או קיי: נתחיל ב"לה סניורה" שמדבר על דונה גראציה ונמשיך עם הסוחר מוונציה ו"החיוך האטרוסקי" ו"גן המכתבים" ו"אקוה אלטה" ואני כאילו שם. הא אתם שואלים איך אני קוראת? טוב אז יש תודה לאל את הספרייה המרכזית לעיוורים בנתניה. יש להם אתר מדהים, שבעצם פקח לי את העיניים. אני יושבת ומחפשת ספרים ומוצאת עולם, לוחצת "להאזנה לחץ כאן" והופ, הספר מתחיל להתנגן. הקריינים נהדרים אחד אחד. וככה אני מאזינה לספרים ואם לא די בכך, תמיד יש לי גם ספר ברייל לשבת. מתי יש לי זמן לקרוא? תמיד. כשאני מבשלת אז יש לי אזנייה והספר נע קדימה. כשאני נכנסת למיטה ולא יכולה להירדם משום מה, אז יש לי אופציה לבחור או אזנייה וספר מוקלט או ברייל, שזה אגב כיף לקרוא בחושך לא מפריעה לקובי. דרך אגב אם מחברים את המילים: ספר טוב" ומערבבים את האותיות מקבלים: "בספורט" כן ואני מרגישה בהחלט שאני כל הזמן עוסקת בספורט. ואפילו האזנתי לספר שנקרא: "דולצ'ה ויטה" החיים המתוקים שזה כמובן ספר בישול. אז יש עוד חודש. כבר צריך להתחיל לסדר מזוודה ואני די חוששת מהעלייה לדולומיטים. חשבתם על זה? אני לא רואה ויש לי פחד גבהים. נראה לכם הגיוני? ודאי תשאלו: מה הקשר? את ממילא לא רואה. טוב אז תתפלאו אני פוחדת מגובה נורא נורא. יש לי גם קצת פחד וסחרחורות בשיט, אבל קובי עשה לי מבחן ויצאנו לשיט קצר בנמל יפו. הכל עבר בשלום. כשלא רואים יש עניינים גם עם המערכת הוסטיבולרית אבל בכל זאת אני לוקחת נשימה וכשאני מחליטה שיהיה טוב אז יהיה טוב. מה שמוכיח שהכל בראש. דרך אגב תעקבו אחרי ותקבלו דיווחים מהטיסה ומהשהות שלנו באיטליה. אם יש לכם טיפים אני בהחלט אשמח לשמוע וליישם. ובינתיים, מחכה לבת הגדולה שלי שתלד. היא לא תבוא אתנו לאיטליה אבל אם תלד לפני הטיסה, הילדים שלה יבואו לעשות קצת חופש אצל סבא וסבתא. אנחנו ממש מחכים לזה. אז הכל פתוח והעיקר שסיימנו עם תשעה באב והלוואי שכל הימים האלה יהפכו לכולנו לימים של שמחה.
ביי בינתיים ותהיו בקשר
אריאלה סביר
נ.ב:
איך שכחתי? אני רוצה להראות ולהשמיע לכם את השיר שכתבתי על איטליה לפני די הרבה שנים, כשעשינו את הסרט "הופלי סובב עולם" ושם אני שרה: "צ'או צ'או במבינו" תקשיבו ותהנו
כאן תוכלו גם לראות... בקישור הבא: https://youtu.be/vjqVJHx6Vlc .
תמשיכו להגיב ממש כיף לקרא את התגובות שלכם.